האוייב שיביס את מדינת ישראל; הזבל שלנו

חיים בזבל; המקומון הנתנייתי “קול השרון”, בתחקיר מיוחד חושף; כי בגלל הסחבת הבירוקרטית ומלחמות היהודים בין ועדת הפנים ומשרד האוצר, הוחלט שלא להחליט. המשמעות: המשך זיהום מי התהום ופגיעה איטית באיכות הסביבה

זבל ברחובות. צילום; עינת אנקר. אתר המשרד לאיכות הסביבה

על-פי כל הערכות השונות, כוונת ממשלת ישראל להטמנת מיליוני טונות של אשפה מישראל בשטח ממזבלה המוקמת בשומרון, באזור שכם, עלולה לפגוע בצורה אנושה במאגרי מי התהום. זאת, אולי, הסיבה העיקרית להתנגדות העיקשת מצידו של השר לאיכות הסביבה שלום שמחון, שכמו קודמיו לתפקיד מבין את חשיבות הנזק האקולוגי אך מתקשה למצוא פתרון יצירתי ופשוט כהעברת חוק שיאלץ את הרשויות למחזר אשפה.

בחודש מרץ, בשנה שעברה, בעקבות החלטת בית המשפט העליון שאילץ את עמותת “אדם טבע ודין” ואת שר האוצר בנימין נתניהו להגיע לפשרה, התקבלה החלטה לגבות היטל נוסף בסך 40 שקלים על כל טון אשפה המפונה מערי ישראל ואשר מיועד להטמנה.

ואכן, מספר שבועות לאחר חשיפת קול השרון ופרסום הפרטים לראשונה, אישרה ועדת הפנים של הכנסת את החלטת הביניים. אלא, שבפועל, מאז ועד היום, בשל סחבת וויכוח בין נציגי האוצר ונציגי ועדת הפנים, לא מיושמת ההחלטה.

זבל יקר

פינוי זבל. צילום; אילן נסים. אתר המשרד לאיכות הסביבה

החלטת בג”צ בנושא עתירת “אדם טבע ודין” כנגד המחדל והשערורייה שבהתעלמות משרד האוצר והמשרד לאיכות הסביבה בגין הטמנת פסולת אשפה, הולידה כאמור החלטת ביניים בה נקבע, כי כל טון פסולת שהוטמנה באדמה יעלה 40 שקלים.

בבדיקה שקיים קול השרון עולה, כי המשמעות הכלכלית לכך אדירה: תושבי העיר נתניה, לדוגמא, מייצרים ליום 320 טונות של אשפה. באופן מיידי מדובר על ייקור עלויות שינוע האשפה בסכום המוערך ב-13,000 שקלים, ליום.

בתחשיב חודשי מדובר בהוצאה נוספת בסך של 310 אלף שקלים. מחיר זה, אינו כולל את עלות פינוי האשפה המצטברת בימי שבתות וחגים או את עלות שינוע האשפה ואחסנתו בנקודות מעבר.

סכום אסטרונומי

כבר לפני כארבע שנים, ניתנה האפשרות בידי משרד האוצר והמשרד לאיכות הסביבה להגיע לפיתרון כולל בנושא הטמנת האשפה. לכולם היה ידוע וברור, כבר אז, כי הנזקים האקולוגים בשל הטמנת האשפה באדמה חמורים ובטווח הארוך (על-פי הערכות השונות תוך פחות מעשור א.א) אף מהווים סכנה קיומית למדינת ישראל ונזק חסר תקדים בהיקפו לאיכות מי התהום. ואולם, נתונים חמורים אלה שהתפרסמו על גבי אלפי עמודים בעשרות דו”חות נבלעו ונבלמו, תמיד בשל הטענה לעלות האדירה הנדרשת להקמת מתקן מיחזור.

רפובליקת בננות

לפני מספר חודשים, לראשונה בישראל, הוחלט באיגוד ערים השרון הצפוני, בראשותו של חבר המועצה אבי ללום (סיעת שינוי) המכהן כיו”ר האיגוד, לצאת למכרז להקמת מתקן מיחזור, מיוחד מסוגו, בעלות כוללת של כמאה מיליון דולרים.

אבי ללום; דומים בהתנהגותנו זו לעולם השלישי. צילום; ארכיונעים

על-פי הערכות השונות באיגוד, ציפו חברי האיגוד המייצגים עשרות רשויות, כי במשרד האוצר ובוועדת הפנים של הכנסת יגיעו להסכמות בדבר ייקור היטל ההטמנה. אלא, שבאופן פרדוקסאלי, פעם נוספת, תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות המתהווה בשטח והסכנות הקיומיות שנגרמות בשל הטמנת האשפה באדמת ישראל, הודיע משרד האוצר, כי הוא מוכן לאשר את ההיטל, בתנאי שהכספים שייגבו יועברו לאוצר.

בוועדת הפנים של הכנסת, שמבעוד מועד הבינו, כי גובה ההיטל בין כה וכה עלול להוביל לקריסת הרשויות, דרשו מנגד, כי כספי ההיטל, יועברו למשרדי האיכות לסביבה למימון בניית מתקני מיחזור או לחילופין לרשויות שישקיעו אותן בשיפור איכות הסביבה.

טובל וזבל בידו

הוויכוח, כך מתברר, נמשך עד לעצם היום הזה כשהסובלים העיקריים ממנו הם תושבי מדינת ישראל שמיום ליום מוצאים עצמם עמוק עמוק בזבל.

בימים אלה, שלב אחד לפני פניה נוספת לבג”צ, שלח ללום מכתב לשר לאיכות הסביבה שלום שימחון ובו דרישה לעידוד פעילות המיחזור וקידום חקיקת היטל ההטמנה. “במקומות רבים, בעולם, פיתחו ויישמו טכנולוגיות מתקדמות לטיפול באשפה, תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים של שמירה על איכות הסביבה מחד וכדאיות כלכלית מאידך”.

השר לאיכות הסביבה שלום שמחון. צילום: ששון תירם

המשרד לאיכות הסביבה סייע עד סוף שנת 2004, בתקציבים דלים אומנים, לרשויות המקומיות בארץ להגדיל את פעילות המיחזור. בשנה זו, מטעמים לא מובנים, בוטל הסיוע ואיתו נעלם התמריץ להימנע מהטמנת פסולת אשפה.

במקביל, עד היום לא אושר היטל ההטמנה שאמור היה לייקר את הטמנת הפסולת ולעודד רשויות להשקיע במיחזור אשפה…

“לצערי, אנו דומים בהתנהגותנו זו לעולם השלישי והעדר התקציב לעידוד המיחזור והעדר היטל ההטמנה מוריד לטמיון הישגים שהושגו עד כה”, ציין ללום.

את תגובת משרד האוצר והמשרד לאיכות הסביבה לא ניתן היה להשיג עד למועד סגירת גיליון זה.

בינתיים, כך נודע ל”קול השרון”, רק בימים חמישי-שישי, בשל הניקיונות לקראת חג הפסח, פונו למעלה מ-450 טונות של אשפה וזבל מנתניה אל עבר מטמנות האשפה, המתמלאות בקצב מעורר דאגה אל עבר עתיד לוט בערפל, במדינה שאולי ניצחה את אויביה במלחמות קשות, אבל לא השכילה לשמור על משאביה האקולוגיים שבסופו של דבר חלילה, יביסו אותה.