"זהו רגע היסטורי, למען הבריאות והסביבה היום ולמען הדורות הבאים! ישראל עלה מדרגה במאבק במשבר האקלים. החלטת הממשלה, מתווה לראשונה, יעדים וכן אסטרטגיה כלל משקית להתמודדות ישראל עם 'משבר האקלים' המאיים על עתידנו בישראל ובעולם כולו. היעדים והאסטרטגיה שגיבשנו מאפשרים לישראל, ליישם את מחויבויותיה הבין-לאומיות כ'מדינת OECD' ולהתחרות ולשגשג ב-עולם דל פחמן" – כך הגיבה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ל'הצעת המחליטים למעבר לכלכלה דלת פחמן"'.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל| כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה' ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לדברי השרה להגנת הסביבה, הגב' זנדברג; יישום האסטרטגיה, יביא לחיסכון משקי עצום בצריכת משאבים, להפסקה כמעט מוחלטת של הזיהום, ויאפשר לנצל הזדמנויות לצמיחה ולמינוף החדשנות והיצירתיות הישראלית, המפתחת פתרונות אקלים לישראל ולעולם".
יביאו לאישור הממשלה, מחר, יום ראשון הקרוב (ט"ז באב תשפ"א, 25 ביולי 2021) החלטה היסטורית, הקובעת יעד לאומי במסגרתו עד לשנת 2050, תופחת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015.
אנשי המשרד להגנת הסביבה, מדגישים ומציינים, כי הצעת המחליטים קובעת, גם יעד ביניים לשנת 2030 של הפחתה של 27% בפליטות גזי חממה.
את ההצעה החשובה, יביאו ראש הממשלה מר נפתלי בנט, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר החוץ יאיר לפיד, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת התחבורה מרב מיכאלי, שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי ושרת הפנים איילת שקד.
מדינת ישראל מכירה בחשיבות ההגעה ליעד של אפס פליטת גזי חממה עד 2050 בהתאם ל'הסכם פריז (2015)' שנקבע במהלך התכנסות ועידת האקלים של האוּם, מדובר בהסכם המקיף בתחום האקלים הראשון בעולם ומחויבותיה הבין-לאומיות ולמען מניעת חציית רף ההתחממות הגלובלית של מעלה וחצי צלזיוס.
הממשלה, כאמור, תבחן מעת לעת את יעדי ההפחתה של פליטות גזי חממה שהציבה לעצמה בהחלטה זו. אישור החלטה זו, מהווה יישום של המחויבות הבינלאומית של ישראל במסגרת אמנת האקלים של האוּם.
בכך מצטרפת מדינת ישראל לעשרות מדינות שכבר החליטו על חזון ואסטרטגיה לכלכלה דלת פליטות, בהובלת ארצות הברית, מדינות האיחוד האירופי, קנדה, יפן ו-סין.
█ כדי לעמוד ביעד להפחתת גזי חממה לשנת 2030, מציעה ההחלטה לקבוע שורה של יעדים במגזרים האלה, לרבות;
א. הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוּצקה עד לשנת 2030 בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טון.
הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טון.
ב. הגבלת כמות פליטות גזי החממה מ-רכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם החל משנת 2030, לכמות השווה לעד 5% מכמות פליטות גזי החממה הממוצעת לרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם בשנת 2020.
החל משנת 2026, כל האוטובוסים העירוניים החדשים אשר ירכשו, יהיו רכבים נקיים מפליטות גזי החממה.
ג. הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור החשמל עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 37.6 מיליון טון.
קביעת יעד שלפיו עד לשנת 2030, תעמוד העצימות האנרגטית המושקעת בהפקה של תוצר לאומי גולמי בסך 1 מיליון שקל על 122 מגוואט שעה.
ד. הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התעשייה עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות בשנת 2015, אשר עמדו על 12 מיליון טון.
לדברי שרת האנרגיה עורכת דין קארין אלהרר-הרטשטיין, ההחלטה גם מקדמת יעדים מרכזיים ל-2050; הפחתה של 96% פליטות גזי חממה מסקטור ה-תחבורה, הפחתה של 85% מסקטור ה-חשמל, ושל 92% בתחום ה-פסולת העירונית.
עוד נקבע, כי שרת האנרגיה קארין אלהרר, תפעל לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בתוך 12 חודשים מאישור החלטה זו וכן קביעת מנגנון שמטרתו להבטיח שמדיניות הממשלה, תהיה בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל פחמן של המשק.
משרדי הגנת הסביבה, האנרגיה, התחבורה, הכלכלה והתעשייה והפנים, מובילים הקצאת תקציב ייעודי לשם יישום היעדים ל-2030, שיכלול בין השאר השקעות ברכש אוטובוסים חשמליים, קידום פריסת עמדות טעינה, השקעה בהפחתת פליטות גזי חממה בתעשייה, ב-עסקים וברשויות המקומיות ועוד.
כל זאת, אומרים בהגנת הסביבה, ייעשה תוך שיתוף פעולה עם נציגי השלטון המקומי והתעשייה.
בוועידת האקלים בפריז, אשר התקיימה בסוף 2015, התחייבו מנהיגי מדינות העולם לגבש עד סוף שנת 2020 חזון, יעדים ואסטרטגיה למעבר ל-כלכלות דלות פחמן ואף מאופסות פליטות עד לשנת 2050. מרבית מדינות העולם בהובלת מדינות ה-OECD, כבר השלימו מחויבות זו.
כדי לעמוד במחויבות בינלאומית זו של ישראל, ומתוך הכרה שזהו אינטרס לאומי של הכלכלה, הסביבה והחברה בישראל, החליט המשרד להגנת הסביבה בסוף 2018 ליזום תהליך אסטרטגי ייחודי ורב מגזרי לגיבוש החזון והאסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן ומשגשגת.
לתהליך רב-מגזרי זה, שותפים משרדי הממשלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, רשויות מקומיות, נציגי התעשייה, המגזר העסקי-מסחרי, אקדמיה, מומחים ויועצים מהארץ ומהעולם, כולל מארגון ה-OECD וארגוני סביבה וחברה אזרחית.
