חומרים מסרטנים נפלטים מבית החולים הלל יפה בחדרה ורמב”ם בחיפה

גם בביה”ח רמב”ם נרשמה חריגה מאות אלפי אחוזים בפליטת החומר המסרטן אתילן אוקסיד. ביה”ח הלל יפה: “אנו עושים שימוש בכמות קטנה של חומר זה שלא הוכח כי הוא מסוכן…”

chimney_180k-n_01.jpg

חומרים מסרטנים, של החומר המסוכן אתילן אוקסיד, נפלטים מבתי החולים הלל יפה בחדרה ורמב”ם בחיפה – כך עולה מבדיקות פתע שערכו אנשי המשרד לאיכות הסביבה, בשני בתי החולים, בהן נרשמו חריגות של מאות אלפי אחוזים, בפליטת החומר המסרטן.

בבדיקות שנעשו במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה נמצא, כי הריכוז המרבי של אתילן אוקסיד בגז הפליטה הוא: 22,344 מ”ג/מ”ק בבדיקה הראשונה, ו-29,064 מ”ג למ”ק בבדיקה השניה. גם פה מדובר בחריגה של אלפי אחוזים מהתקן העולמי. בבדיקות שבוצעו במרכז הרפואי בני ציון בחיפה לא נמצאו חריגות מהריכוז המותר.

חשיפה אל של אתילן אוקסיד, לאורך זמן גם בריכוזים נמוכים מאוד, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן: הודג’קינס, לוקומיה וסרטן קיבה.

robert_Reuven_100k-n_01.jpg

החומר גם גורם לגירויים בעיניים, בדרכי הנשימה ובעור, לבחילות, הקאות, קוצר נשימה, כאבי ראש, בצקת ריאות ואף למוות. חשיפה ארוכת טווח עלולה לגרום לקטרקט ואף לפגיעה במערכת העצבים.

בעקבות המימצאים החמורים פנה מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, רוברט ראובן, למנהלי בתי החולים “הלל יפה” ורמב”ם בחיפה ודרש, כי יתקינו בתוך 30 יום מערכת לטיפול בפליטות לאוויר של האתילן אוקסיד.

שלגי: “על מנהלי בתי החולים שלא יטפלו במיפגעים, תוטל אחריות אישית והם ישלמו מכיסם הפרטי את הקנסות”

מנהל בי”ח רמב”ם, פרופ’ משה רווח הודיע, כי בית החולים, ביקש לבצע בדיקה חוזרת בנוכחות החברה שמתפעלת את מתקן העיקור זאת ומאחר שהנתונים נראים גבוהים מדי על פי מימצאי הבדיקה.

Hillel Yaffe Medical Center_180_01.jpg

ד”ר מאיר אורן, מנהל בי”ח הלל יפה, בחדרה הגיב, כי בית החולים, נוקט במשנה זהיר בכל הקשור לפגיעה בסביבה ובעובדיו וכי נתוני המשרד לאיכות הסביבה לא נמדדו קרוב למקום פעילות העובדים. זאת ועוד; “במדינת ישראל, לא נקבע תקן מחייב לזיהום סביבתי. גם אין הוכחה, כי החומר הנפלט רעיל ומסרטן. המשרד לאיכות הסביבה מנסה מזה כעשר שנים, ללא הצלחה, לחוקק חוק שיגביל את פליטת החומר.”

ממלא מקום השר לאיכות הסביבה, אילן שלגי, מסר בתגובה כי אין זה מתקבל על הדעת שבתי חולים שתפקידם המרכזי הוא לרפא בני אדם, גורמים במעשיהם לנזק בריאותי. ברומזו לתגובתו של ד”ר מאיר אורן, מנהל ביה”ח “הלל יפה”, – “אני מצפה מרופא שיבין שמדובר בחומר רעיל…

“אם בתי החולים, לא יפעלו על פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה, לא אהסס לחתום על צווים אישיים למנהלי בתי החולים המטילים עליהם אחריות אישית לפעול לתיקון המפגעים ושישלמו מכיסם הפרטי את הקנסות”.

shalgi_ilan_180_01.jpg

העונש על עבירה כזו, הוא עד שישה חודשי מאסר, בנסיבות מחמירות יכול העונש להגיע אף לשלוש שנות מאסר או קנס של 800 אלף שקל.

השר שלגי, ציין, כי בחודש יוני השנה, בתי החולים להם הוצאו הצווים האישים הם: הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, שערי צדק, ביקור חולים, בית חולים הרצוג ובית חולים אלין – תיקנו את הליקויים לשביעות המשרד.

ח”כ רומן ברונפמן (מסיעת יח”ד) מסר, כי בעקבות פרסום תוצאות בדיקות הפתע כי יבקש לכנס דיון דחוף בנושא של וועדת הפנים ואיכות הסביבה וועדת הבריאות, לדבריו: “הממצאים העולים מן הביקורת חמורים, יש חשד לפגיעה בבריאות האזרחים ועל כך יש לדון”.

בתי חולים צורכים כ-5% מכמות המלח הנצרכת בישראל.

מגוון החומרים המסוכנים הנמצאים בשימוש בבתי חולים רחב ביותר. סילוק חומרים אלה, נעשה בחלקו כפסולת מוצקה מסוכנת ובחלקו מוזרם לשפכים. על מנת לטפל כיאות בשפכי בתי חולים, יש צורך לזהות את מקורות החומרים המסוכנים בשפכים.

על פי פרסום של ה-EPA, שתמציתו מובא כאן, מתברר, המחלקות העיקריות בבית החולים בהן נעשה שימוש בחומרים מסוכנים המוזרמים לשפכים הן: אונקולוגיה, דיאליזה, פתולוגיה, סיעוד, צילום, היסטולוגיה, מעבדות, ציוד אלקטרוני, מכונאות ותחזוקה. בנוסף לכך, בתי חולים צורכים כ-5% מכמות המלח הנצרכת בישראל.

chimney_t180k-n_03.jpg

בבדיקות פתע שערכו מומחי האגף לאיכות אוויר, שבמשרד לאיכות הסביבה בשנה האחרונה, בחלק מארובות בתי החולים, נמצא, כי מרביתם אינם עומדים בתקן פליטות החלקיקים ותחמוצות חנקן, וחלקם אף מונעים מנציגי המשרד לאיכות הסביבה, לבצע את הבדיקות בארובותיהם.

הצווים האישיים מחייבים את בתי החולים, לעמוד בתקן פליטת המזהמים השונים מארובות מרכזי האנרגיה שברשותם. עיקרי דרישות המשרד לאיכות הסביבה מבתי החולים הן:

• פליטת חומר חלקיקי מארובות דודי הקיטור (50 מ”ג מק”ת).

• פליטת תחמוצות גופרית (SO2) מארובות הקיטור (1700 מ”ג/מק”ת).

• פליטות עשן מארובות הקיטור בגוון השחרה 2.

• פליטות אתילן אוקסיד בארובות מתקן עיקוב (5 מ”ג/מ”ק).

• דגימות תקופתיות וחובת דיווח.
_________

בצילום למטה משמאל, בדיקת פתע בארובות מפעלים – מרץ 2002. צילום: מטביי פלדמן, אגף איכות אוויר. חלק מהצילומים, לכתבה זו, באדיבות המשרד לאיכות הסביבה.