שר האוצר החליט על גיבוש מדיניות לעידוד מוצרים בעלי תקן סביבתי ברכש הממשלתי

בר-און: שעון החול הסביבתי מחייב האצה של תהליכים אשר יעמידו את ישראל בחזית כלכלות ירוקות בעולם” ◄ מדובר בשינוי תפיסה מבחינה אוצרית לפיה העלויות למשק ולמדינה לא נבחנות רק ע”י עלות בטווח קצר אלא גם בהשלכות סביבתיות שליליות לטווח ארוך.

שר האוצר החליט על גיבוש מדיניות לעידוד מוצרים בעלי תקן סביבתי ברכש הממשלתי

הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר, רוני בר-און, אישר תיקון לתקנות חובת המכרזים לפיו החשב הכללי יקבע הוראות לעידוד רכישת מוצרים בעלי תקן סביבתי, במסגרת כללי הרכש הממשלתי. בהתאם לזאת בהתקשרויות של משרדי הממשלה, יילקחו בחשבון שיקולים סביבתיים ותינתן חשיבות למוצרים בעלי תקן סביבתי שהוא תקן ישראלי, תקן בינלאומי או פרקטיקה בינלאומית מקובלת, המוכרים על ידי המשרד להגנת הסביבה.

מדיניות זו של רכש ציבורי סביבתי עשויה להגביר את המודעות הציבורית. היא תקדם באופן משמעותי טכנולוגיות סביבה חדשות ותעודד מפעלים ויצרנים לעבור לקווי ייצור ידידותיים לסביבה – כל זאת כפועל יוצא של הגדלת הביקוש למוצרים סביבתיים בהתאם לגודלו של הסקטור הציבורי והיקף הרכש שהוא מבצע.

גיבוש המדיניות כחלק מאחריות הממשלה להשלכות של פעילותה, תפחית את הפגיעה בסביבה ותצמצם את העלויות למשק ולמדינה. בכך יהוו משרדי הממשלה דוגמא ל”צרכנות אחראית”, הלוקחת בחשבון גם את ההשפעות הסביבתיות של המוצר כחלק מהליך הרכש.

שר האוצר, אמר, כי; “על הממשלה להוות דוגמא בהעדפה ידידותית לסביבה ולעמוד בחזית העשייה ה”ירוקה”.

במסגרת התפיסה הכלכלית-סביבתית המקובלת בעולם, משלבות מדינות וחברות רבו, במדיניות הרכש שלהן, שיקולים סביבתיים לצד שיקולים כלכליים. בהתאם לזאת, המליץ ארגון ה-OECD בשנת 2002 לשפר את הביצוע הסביבתי ברכש הציבורי של המדינות החברות בארגון.

התפיסה הכלכלית-סביבתית מביאה בחשבון את ההשפעות החיצוניות הגלומות בשימוש במוצרי צריכה על מנת להגיע ליעילות כלכלית מרבית בטווח הארוך. פעמים רבות שימוש חוזר במוצרים או השקעה במוצרים חסכוניים באנרגיה אף מביאים לחסכון כבר בטווח הקצר.

עוד ציין, בר-און, שר האוצר, כי מדובר בשינוי תפיסה מבחינה “אוצרית” לפיה העלויות למשק ולמדינה לא נבחנות רק על ידי עלות בטווח קצר אלא גם בהשלכות סביבתיות שליליות לטווח ארוך.