השר עזרא: להעניק פרס ישראל למפעל חיים לח”כ לשעבר יוסף תמיר

על רקע זכייתו של אל גור בפרס נובל לשלום וברכתו לזוכה, קורא השר להגנת הסביבה, עזרא להוקיר את פועלו הרב של ל”מר סביבה הישראלי” ח”כ תמיר, שפעל לקידום הנושא הסביבתי בישראל

השר עזרא: להעניק פרס ישראל למפעל חיים לח”כ לשעבר יוסף תמיר

על רקע זכייתו של סגן נשיא ארה”ב לשעבר אל גור והפאנל של האו”ם לשינוי האקלים (IPCC) בפרס נובל לשלום לשנת 2007, שקיבלו היום (שישי) את הפרס והיותו מבין הראשונים לברך את הזוכה, קורא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא להוקיר גם ב”בית שלנו” את פועלו הרב של ח”כ לשעבר יוסף תמיר, לקידום הנושא הסביבתי בישראל בשלושת העשורים האחרונים” ולהעניק לו את פרס מפעל חיים.

השר עזרא, אמר; “על מדינת ישראל לשמש דוגמא ולהעניק ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל, את תואר פרס מפעל חיים לחבר הכנסת לשעבר יוסף תמיר, המכונה; “מר סביבה הישראלי”.

השר, גילה, כי כבר פנה לוועדת הפרס בנושא והוא מאמין, כי מועמדותו של תמיר, כמי שהניח בכנסת, ב-1968, את היסודות להגנת הסביבה בישראל, תזכה לתמיכה רחבה של חברי הוועדה.

יוסף תמיר;

ח”כ לשעבר יוסף תמיר, נולד 05.03.1915, בברדיצ`ב, אוקראינה, עלה לארץ ישראל בשנת 1924, למד בחדר, בבית-ספר פיק”א בעיר פתח-תקווה, סיים את הגמנסיה ”אחד העם” במושבה דאז. בוגר בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בעיר תל-אביב.

זכה הפרסים;

הפרס הראשון של הכנסת על השגים בתחום איכות הסביבה, פרס האומות המאוחדות בזכות תרומה מיוחדת במישור האקולוגי-סביבתי. פרס משרד הפנים ועוד.

יוזמות חקיקה;

יוזמות בולטות שהפכו לחוקים; חוק נציב תלונות הציבור, חוק נציב קבילות החיילים, מבקר העיריות,חוק הנקיון, חוק שיפוץ בתים, שיקום מחצבות נטושות, נציג ציבור במועצה הארצית לתכנון ובנייה, הריסה מנהלית של בנייה בלתי חוקית ועוד כתריסר חוקים סביבתיים.

פעילות ציבורית;

תמיר שימש בין השנים 1935-1945 – עיתונאי ב- ”הארץ”, ”פלסתין פוסט”, ידיעות אחרונות”, ”מעריב” ו”הבוקר”.
• כתב צבאי במלחמת העצמאות.
• בשנת 1935 – יצא לשליחות עיתון ”הארץ” ללבנון ולסוריה
• פעיל מכבי וזכה בשלוש מדליות במכביה הראשונה.
• ממקימי התאחדות בני המושבות.
• בשנת 1945 נבחר למזכ”ל ”האיחוד האזרחי”.
• כיהן כמזכ”ל הסתדרות הציונים הכללים, אח”כ המפלגה הליברלית.
• ממייסדי גח”ל והליכוד.
• בשנים 1965-1969 שימש כחבר הנהלת עיריית תל-אביב ועמד בראש הסיעה הליברלית בה.
• בשנת 1968 יזם את הקמתה של “המועצה לישראל יפה”.
• בשנת 1970 ייסד את הועד העל-סיעתי לאקולוגיה.
• בדצמבר 1979 פרש מהליכוד. הצטרף ל”שינוי-מפלגת המרכז” עד 1981.
• ייצג את הכנסת בועדת האו”ם הראשונה על סביבת האדם שהתקיימה השטוקהולם בשנת 1972.
• בשנת 1975 הקים ומכהן כיו”ר של חיים וסביבה – ארגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה.
• בשנת 1991 יזם את הקמת פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה ומשמש כנשיאו.
• ממייסדי הביטאון ”ירוק כחול לבן”, וחבר בכמה מוסדות בינלאומים שעניינם איכות הסביבה.

פרסומים;

• ”חבר הכנסת” (1985)
• ”איכות הסביבה בכנסת” (1974)
• ”מינשר איכות הסביבה” (1978)
• ”ענני המחר” (1996)
• ”מאחורי הקלעים – מכתבים מהכנסת” (1991)
• מאות מאמרים בעיתוני הארץ על חברה, מינהל, איכות החיים והסביבה, תכנון, השלטון המקומי והזירה הפוליטית.

בספרו האחרון “האויב הפנימי” בהוצאת חיים וסביבה, ארגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה, ישראל 2006, ריכז תמיר, וגולל את סיפור עשייתו הפרלמנטארית. ספר זה הוא מעין ביוגרפיה הזועקת כנגד הממסד בהיבטים שונים, תוך דגש נרחב על העשייה בתחום הסביבה שהכותב לקח בו חלק.

בין השאר הוא יזם חקיקה בדבר צווי הריסה למבנים בלתי חוקיים; חוק ניקיון ברשות הרבים, שיקום מחצבות נטושות ועוד.

הספר אינו מציג את הדברים בצורה מדעית מעמיקה, אך מציג בצורה מעניית (ולא אובייקטיבית, כמובן) את היחס לנושאי שלטון וסביבה. זאת ומאחר ולתמיר, יש יד ורגל בענייני הסביבה והחקיקה בראשית הדרך במדינה, יש בספר זה מעין ציון דרך בנושאים המעסיקים כל מי שעוסק בנושאים אלו.

הספר המומלץ, משובץ בתמונות צבע המדגישות את הבעייתיות בנושאים הנסקרים. הוא מציג את תבנית נוף עשייתו של תמיר שממנה ניתן לראות מה רב הנעשה בתחום ומהן המשימות שעדיין ממתינות לפתרון בעזרת הממסד וכן את הלחץ שצריך לבוא מהפרט.

על פעילותו הרבה הזו מכונה יוסף תמיר כ-“מר סביבה הישראלי”.