בעלי חיים דגים | עולם המים

מרכז בין-אוניברסיטאי ראשון מסוגו בעולם בישראל לצורך חקר שושנת-הים נמטוסטלה

האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן ו-אוניברסיטת חיפה, יקימו את "המרכז לחקר שושנת-הים נמטוסטלה", שיחקור בין היתר היכולת המרשימה של הנמטוסטלה לשחזר חלקי גוף לשם קידום פיתוחים לשיקום איברים ◄ ד"ר אורי גת, מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית; "למרות שה’נמוטסטלה’ היא בעל-חיים פשוט וקדום מאוד הרי שהוא עשיר בגנים שרבים מהם משותפים לאדם ומהווים את הגרסה הקדמונית לגנים המקבילים אצלנו".
מרכז בין-אוניברסיטאי ראשון מסוגו בעולם בישראל לצורך חקר שושנת-הים נמטוסטלה
מרכז בין-אוניברסיטאי ראשון מסוגו בעולם בישראל לצורך חקר שושנת-הים נמטוסטלה

במסגרת התכנית לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות בנושא ביולוגיה ימית של משרד המדע והטכנולוגיה, יוקם מרכז ארצי משוכלל להנדסה גנטית של שושנת-הים נמטוסטלה (Nematostella). לצורך כך, התאחדו ד"ר אורי גת ביולוג התפתחותי מ’האוניברסיטה העברית בירושלים’ עם חוקר האלמוגים ד"ר אורן לוי מ’אוניברסיטת בר-אילן’, וד"ר תמר לוטן מ’אוניברסיטת חיפה’ החוקרת שושנות-ים, ומדוזות.

למה נמטוסטלה? ה’נמטוסטלה’, היא שושנת-ים, המשתייכת לקבוצה גדולה של בעלי-חיים הנקראת; "צורבניים" מכיוון שלכולם תאים צורבים על גבי זרועות הציד שלהם ובאמצעותם הם מסוגלים לטרוף גם יצורים הגדולים מהם, ולהוות מטרד, ואף סכנה לרוחצים בים. הצורבניים, הם מבעלי החיים הקדומים ביותר בסולם האבולוציה, ולצד הנמטוסטלה, חברים בקבוצה גם המדוזות והאלמוגים.

כדי לחקור בעל חיים מסוים, יש למצוא "חיית מודל" שניתן לגדל בקלות בתנאי מעבדה ולחקור את כל שלבי חייה. לשם כך, משתמשים מדענים בבעלי חיים קטנים, הגדלים ומתרבים במהירות, ושמכלול הגנים שלהם מוכר, דוגמת; זבובי הפירות ועכברים. הנמטוסטלה, היא החיה הראשונה בקבוצת הצורבניים, שניתן להשתמש בה בתור חיית מודל.

לדברי ד"ר אורי גת (Uri Gat) מ’המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן’ ב’אוניברסיטה העברית’, אשר משתתף בהקמת המרכז החדש, והראשון שהכניס את המערכת לישראל, למרות שה’נמוטסטלה’ (Nematostella), היא בעל-חיים פשוט, וקדום מאוד, הרי שהוא עשיר בגנים שרבים מהם משותפים לאדם ומהווים את הגרסה הקדמונית לגנים המקבילים אצלנו.

"הנמטוסטלה מאפשרת בפעם הראשונה למצוא את הגנים ה’מייסדים’ למסלולים התפתחותיים חשובים המשותפים לכל בעלי החיים, ובכך להבין מה היה תפקידם הראשוני במהלך האבולוציה, דבר שיכול לשפוך אור על תפקודם וחשיבותם של גנים אלו באדם", מסביר ד"ר גת; "לדוגמא, בקבוצת ה’צורבניים’ התפתחה אחת ממערכות העצבים הראשונות בעולם החי, כך שאם נלמד כיצד היא נוצרה, וכיצד היא מתפקדת, נוכל לקבל כלים חדשים למחקר והבנת מערכת העצבים באדם".

◄ נמטוסטלות כ’חיישנים חיים’ שיתריעו בפני ’זיהום מי ים’

ד"ר אורי גת, מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית

לנמטוסטלה, יכולת נדירה לשחזר חלקי גוף גדולים שנפגעו, בניגוד לבני אדם.

לדברי ד"ר גת, חקר הנמטוסטלה, יאפשר להבין לעומק תהליכי תיקון פציעות שהם התהליכים הדומים באדם, ובכך לתרום בעתיד לפיתוח תרופות חדשות, המזרזות החלמת פצעים וליצירת פיתוחים חדשניים לשיקום איברים שניזוקו.

לדברי ד"ר תמר לוטן, מביה"ס למדעי הים ע"ש צ’רני ב ’אוניברסיטת חיפה’, המרכז, יחקור את מנגנון הפעולה של התאים הצורבים של הנמטוסטלה, כדי לבחון דרכים להימנע מפני פגיעתן של קרובות המשפחה של שושנות-הים, המדוזות.

כמו כן, באוניברסיטת חיפה, כבר נבדקת האפשרות להשתמש בנמטוסטלות בתור ’חיישנים חיים’ שיתריעו בפני ’זיהום מי ים’.

המרכז לחקר הנמטוסטלה, יוקם במימון משרד המדע והטכנולוגיה ב’אוניברסיטת בר אילן’, בשל מיקומה הגיאוגרפי המרכזי בין שלושת המוסדות, ויהיה מרכז בין-אוניברסיטאי וארצי הראשון מסוגו בעולם.

ד"ר אורן לוי, ביולוג ימי, ומנהל מעבדה לחקר שעונים ביולוגיים באלמוגים, מאמין, כי שיתוף פעולה בין גורמים אקדמאים שונים מאגם משאבים ומשתף בעשייה מחקרית בתחום; "במקומות רבים בעולם קיימים מרכזים כאלה, בהם ניתן להציע למדען החוקר ציוד, מקום וידע המצעיד את המדע קדימה. אנחנו גאים להיות חלק מגוף ראשון כזה בישראל. ללא ספק בדרך זו, נוכל לקדם את המדע בארץ".